תערוכה מתחלפת
התערוכה עוסקת בנשים חלוצות בכפר מלל ונקראת ״כוחה של חלוצה״. תפקיד הנשים היה הרואי, הכרחי וחשוב בטיפול במשק העזר שסיפק מזון בסיסי למשפחה, בייחוד בתקופה הראשונה של מושב העובדים. תפקיד זה כלל טיפול בגן הירק, הפרדס המשפחתי, לול, רפת, בהמות משא וחמורים. וכמובן גידול הילדים וחינוכם כשהגברים עבדו בחריש עמוק מחוץ למושב.
לול נייד
התרנגולות היו חופשיות ביום ובלילה נכנסו ללול שמניידים אותו לשטח ירוק.
אל חייא
ב-1913 נקראו הפועלים לבחור שם עברי שמתאים ליישוב (כיום כפר מלל) ובחרו את השם ההיסטורי ״עין-חי״ שמצלצל דומה ל״אל-חייא״ (חורבת הנחשים). במקור היה בו יישוב ביזנטי יווני (מלפני 1300 שנה) ובו בית בד תעשייתי, ואח״כ יישוב ערבי בשם ״אל-חייא״. שניהם נעזו בגלל מחלת המלריה באיזור.
״הפרדס ליד השוקת״
לחפירת הבאר המושב קיבל הלוואה מקרן קיימת, שפרט להחזרתה נאלצו למסור כ-1000 דונם לירקונה וגני-עם, ובכך הפכו את החקלאות לענף אינטנסיבי שלא מחייב שטחים גדולים. הפרדס היה הענף המרכזי בשנות ה-30 אבל סבל מחוסר אפשרות לייצא את הפירות בתקופת מלחמת העולם. לכל משק היה כ-10 דונם פרדס בחלקה ב׳ ו-5 דונם בחלקת הבית (חלקה א׳).
גן ירק
משק העזר שסיפק את המזון הבסיסי לכל משפחה התפתח והוגדל במושב העובדים כדי לשווק ולמכור למושבות השרון הקרובות. בשנים הראשונות השקו את הירקות במים שהובאו בחביות ועגלות עץ מהירקון.
צריף הראשונים
הצריפים כמו בתמונה נבנו ב-1921 לאחר שנגמר הכסף לשלושת הבתים הראשונים. ״לפרות בנו מבני בטון ולאנשים צריפים מעץ״. – הצריף הראשון נבנה ליד באר המים עם קום מושב העובדים ביולי 1919 ושימש חציו לחדר אוכל וחציו השני שימש לאורווה. ב- 1912 במושב הפועלים ״עין-חי״ נבנו חמישה צריפים גדולים לפועלים.
מחלבה
ב-1934 הוגדלה המחלבה והפכה למחלבה איזורית של תנובה. עד 1927 החלב הועבר בעגלת עץ ופרדות לתל-אביב. זה היה הקשר היחיד בתקופה זו לתל-אביב גם לאנשים שהצטרפו לעגלה. המחלבה נסגרה ב-1954 לאחר שנגנבו כל הפרות במושב והרפתות שהיו הענף המרכזי נסגרו.
טרקטורים
שימש לחריש רדוד לעומק 10-20 ס״מ להוצאת יבלית בהספק של כ-20 דונם ליום. החליף עבודת ידיים (אינג׳ליסטים, פועלים שמוציאים יבלית בטורייה), פרדות וסוסים חרשו חריש עמוק. קבוצת חברים מכפר מלל כמושב עובדים בשם ״חריש עמוק״ משנת 1921, מצולמת ומתוארת בספר היובל של ״כפר מלל״.