הצריפים הראשונים
צריפי הפועלים נהרסו עם גרוש המתיישבים על-ידי התורכים ב-1918. הצריף הראשון במושב העובדים שנקרא כבר ״כפר מלל״ נבנה ב-1919 ליד באר המים והיה משותף לבהמות ולחדר האוכל. המתיישבים גרו באוהלים סביב באר המים והצריף הראשון. שאר הצריפים נבנו למשפחות עם ייסוד מושב העובדים ב-1921-1922 (אחד מהם מוצב במרחב המוזיאון).
באר המים
החפירה נעשתה בעבודת ידים בקוטר 4 מ׳ ודופנה לראשונה בארץ בבלוקים עגולים מלמטה למעלה. המים נמצאו בעומק עצום של 62 מ׳ ובכמות אפסית, שחייבה את האנשים לרדת לעומק הבאר, להוציאם עם דליים, לסנן אותם ולהעלותם מעלה בדלי עם חבל.
הצריף המשותף ה-1 ליד באר המים
הצריף המשותף ה-1 ליד באר המים – כפר מלל
חורשת הקזוארינות וגן הפסלים
שדרת הקזוארינות האגדית הייתה נקודת ציון לזיהוי המושב בדרך שלא חוברה לערים מסביב. שימשה מקום מפגש ראשי לחברי המושב ומגרש חול גדול למשחקי הילדים. ב-1930 הועתק תווי הדרך הראשי לתוך השדרה. ב-1994 נאלצו לגדוע את השדרה כדי לאפשר את הרחבת הכביש.
אתר המייסדים
פסל עץ ואבן המציין את שמות 56 המייסדים. עוצב על-ידי חבר המושב ונבנה בעזרת זוג פסלי אבן, ברחבת הדשא שבין המזכירות לבית הכנסת ויד לבנים.
יד לבנים
בהתחלה התבססו על רפתות וגידול גידולי בעל לחציר בשבילם. אחרי כ-20 שנה, בשנות ה-30 נחפרה באר מים טובה שאיפשרה גידולים אינטנסיביים, בעיקר פרדס. ענפים נוספים בהם עסקו: לול, תפו״א, אבטיחים, גן ירק, כותנה, חיטה, סורגום (דורה) ועוד. הוקם מכון תערובת לאספקת מזון לרפתות וללולים ומחלבה לעיבוד החלב שהפכה לארצית (תנובה).
ענפי-משק חקלאיים
בהתחלה התבססו על רפתות וגידול גידולי בעל לחציר בשבילם. אחרי כ-20 שנה, בשנות ה-30 נחפרה באר מים טובה שאיפשרה גידולים אינטנסיביים, בעיקר פרדס. ענפים נוספים בהם עסקו: לול, תפו״א, אבטיחים, גן ירק, כותנה, חיטה, סורגום (דורה) ועוד. הוקם מכון תערובת לאספקת מזון לרפתות וללולים ומחלבה לעיבוד החלב שהפכה לארצית (תנובה).
בהמות משא
12 זוגות של פרדות נרתמו למחרשה גדולה אחת. הפרדות היו רתומות לעגלת עץ שהביאה בעיקר מים מהירקון וחלב לתל-אביב. – הפרדות היו במקום משאיות והחמורים במקום טנדרים להובלות פנימיות, הוצאת פרי מהפרדסים וכדומה.
בנק עין-חי
נוסד בשנות ה-20 והתחיל כקופה משותפת של המושב.
חורשת הקזוארינות וגן הפסלים
החורשה שימשה לבניית מועדון נוער וגן ילדים שהיה בו גן משחקים. בסוף המאה ה-20 טופחה החורשה ונוסף לה דשא ציבורי ופסלים סביבתיים כך הפך לגן הפסלים.